מוחמד דבה, ואני בן 17. יש לי מחלה נדירה, מה שאומר שנהגתי ללכת לבית חולים לעתים קרובות. בזמני הפנוי אהבתי את התרבות הקוריאנית והתחלתי להעמיק בה, ללמוד עוד על המנהגים והאוכל שלהם. עם הזמן גיליתי שחלק מהמנות שלהם בריאות וייחודיות, ואז הרעיון לפרויקט שלי התחיל להתעצב. חשבתי לפתוח חנות שתגיש אוכל ומשקאות בהשראת התרבות הקוריאנית, והתחלתי לתכנן ולהתכונן לפרויקט צעד אחר צעד.לאחר שהחלטתי לפתוח את החנות, התחלתי לחפש את המיקום הנכון ולתכנן כל פרט. גייסתי את הכסף, קניתי את הציוד והאספקה הדרושים, והתחלתי להכין ולסדר את החנות. זה לא היה קל, והתמודדתי עם קשיים רבים, אבל לא ויתרתי. האמנתי ברעיון שלי וניסיתי לפתח אותו עוד יותר בכל יום. לאחר תקופה של עבודה קשה ומאמץ, הגיע סוף סוף היום שחיכיתי לו זמן רב: הפתיחה החגיגית של החנות. הרגשתי שמחה וגאווה כשראיתי אנשים נכנסים ומנסים את המוצרים שלי. וכאן התחיל המסע האמיתי שלי עם הפרויקט שלי.
